תאונת עבודה

תאונת עבודה – הגדרה
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) מגדיר תאונת עבודה כתאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו. סעיף 80 לחוק קובע כי יראו תאונה כתאונת עבודה אם "ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח ממעונו או מהמקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו עקב נסיעתו או הליכתו זו".
ראוי לציין שהחוק אף מכיר במקרים מסוימים במחלת מקצוע שגרמה לאי כושרו של העובד ומוגדרים כתאונת עבודה.
כללי דיווח
במקרה בו עובד נפגע בתאונת עבודה, בין אם הוגשה תביעה לביטוח לאומי לדמי פגיעה ובין אם לאו, המעביד מחוייב בהתקיים הנסיבות המפורטות להלן, לדווח על התאונה למפקח על העבודה מטעם משרד העבודה.
על פי פקודת תאונות ומחלות משלוח היד (הודעה) – חלה חובה של המעביד לדווח למפקח על העבודה מטעם משרד העבודה בכל מקרה שאירעה תאונה כל שהיא שמקורה בעבודתו של עובד כל-שהוא, ובמשך אותה עבודה והיא גורמת לאחד מאלה: עושה אותו עובד נטול יכולת במשך יותר משלושה ימים או גרמה למותו של עובד.
במילים אחרות לפי החוק חובה להודיע למשרד העבודה (מפקח אזורי) על כל תאונת עבודה שגרמה לאי כושרו של העובד של שלושה ימים ומעלה או שגרמה למותו של עובד.
בפועל מעסיקים רבים אינם מקפידים על קיום הוראות החוק ובכל זאת יש לעשות כל מאמץ לדווח למשרד העבודה טלפונית בגיבוי מכתב רשום.
ולכל תאונה חמורה כגון: מוות, קטיעת איבר מפציעה קשה וכו' רצוי גם למסור הודעה למשטרה. אי מסירת הודעה כחוק מהווה עבירה פלילית העשויה להביא לקנס כספי.
יובהר בגין הנ"ל עלולים משרד העבודה או לחילופין המשטרה לקבוע רשלנות פלילית או עבירה על חוקי הבטיחות דבר שיביא לאישום פלילי.
תביעה של עובד כלפי מעבידו
בגין תרומת הרשלנות של המעביד שגרמה לתאונה (דבר שימצא כמעט תמיד ע"י עורך דינו של העובד), צריך המעסיק להיות מכוסה בביטוח חבות מעבידים המכסה אותו נגד תביעות נזיקין של עובדיו.
יובהר שאחד מתנאי הפוליסה הוא דיווח מיידי על כל תאונת עבודה לחברת הביטוח. כאמור יש להקפיד מאוד על דיווח זה, ובוודאי כאשר ברור שהעובד יאלץ להיעדר מהעבודה בגין התאונה. הקפד למלא ולשלוח בדואר רשום, את הטופס של חברת הביטוח. אל תהסס לפנות לסוכן הביטוח שלך בכל מקרה של תאונה. אי דיווח עלול לגרום לכך שחברת הביטוח תסרב לכסות את התביעה בגין המקרה שלא דווח.
תביעה של העובד מהמוסד לביטוח לאומי
לעובד זכות לטיפול רפואי על חשבון המוסד לביטוח לאומי, ולדמי פגיעה בעבודה (במקום שכר) מהמוסד לביטוח לאומי.
בשלב ראשון, וכדי שהעובד יקבל טיפול רפואי בלי קשר לזכויותיו בקופת חולים עליך לתת לו טופס של הביטוח הלאומי הנקרא "ב.ל. 250". טופס זה אינו מהווה אישור הכרה בתאונה כפגיעה בעבודה. ההחלטה אם התאונה הינה תאונת עבודה בסופו של יום היא בידי המוסד לביטוח לאומי.
הטופס צריך להינתן ע"י המעסיק במקרים בהם יש לו סיבה להאמין שהתאונה נגרמה בעבודה, או בדרך אליה וממנה.
למעשה המעסיק צריך לתת טופס זה כדבר שבשגרה שכן ההחלטה האם להגדיר את התאונה כתאונת עבודה תיעשה ע"י המוסד לביטוח לאומי ובמועד מאוחר יותר.
לאחר שהעובד ייבדק ע"י רופא, ויקבל ממנו תעודה רפואית המאשרת את אי כושרו לעבודה בגלל תאונת עבודה, על העובד להגיש טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי – בד"כ ממלא את הטופס המעביד.
הקפד לרשום את פרטי התאונה כפי שהעובד מספר אותה, זכור: זוהי תביעה של העובד, לא של המעביד.
המעביד נדרש לתת פרטים לגבי השכר של העובד, ולהעיר את הערותיו לגבי התאונה (במיוחד, האם העובד נהג לפי הוראות הבטיחות של המעביד).
המעביד נדרש שלא "לייפות" את תיאור התאונה. המוסד משווה את הנאמר בתביעה מול הצהרת העובד בבית החולים, עם אשפוזו. שוני בגרסאות עלולים לשלול מהעובד את זכאותו לדמי פגיעה.
דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי
עובד אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי לתשלום דמי פגיעה מאת המוסד לביטוח לאומי בכפוף לתנאים הקבועים בחוק:
בעד יום הפגיעה (יום תאונת העבודה) לא ישולמו דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ואילו המעביד ישלם לעובד הנפגע את שכרו באותו יום
במידה ואין העובד מסוגל לעבוד כתוצאה מהפגיעה פחות מ – 12 יום (לא כולל יום הפגיעה), לא יקבל דמי פגיעה בגין היומיים הראשונים שלאחר יום הפגיעה.
לגבי יתרת הימים בהם היה העובד באי כושר לעבודה יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, אולם המעסיק הוא זה שישא בנטל של אותם 12 יום ראשונים. על כן המעסיק ישיב לביטוח הלאומי את התשלום ששולם ע"י המל"ל לעובד.
במקרה כגון זה ועל מנת שהעובד לא יפרע פעמיים בגין 12 יום ראשונים, מומלץ שלא ליתן לעובד את שכרו בימים אלה ולחכות לקביעה והתשלום של המוסד לביטוח לאומי לעובד.
מעל 12 יום כאמור המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד דמי פגיעה ולא גובה תשלום זה מהמעסיק.
דמי מחלה
חובת המעביד בתשלום עבור 12 ימי הפגיעה הראשונים נובעת מחוק ביטוח לאומי ולא מחוק דמי מחלה ולפיכך אין המעביד רשאי לנכות ימים אלה מימי המחלה הצבורים של העובד.